עיצוב אפליקציית zepo

zepo היא אפליקציה למציאת רהיטים מהרחוב בזמן אמת. רהיטים טובים מונחים ברחוב כל יום, אבל המידע עליהם מגיע מאוחר, חלקי ומפוזר בקבוצות וואטסאפ ופייסבוק, ולכן מפספסים אותם.

עיצבתי אותה לבד, במשך שמונה שבועות, בקורס UX/UI בסטודיו 6b: מהמחקר ועד המסכים בפיגמה.

האתגר: להביא את המידע בזמן ולמי שבאמת מחפש, בלי ליצור עוד קבוצה רועשת.

130 תשובות בשעה

לפני שעיצבתי משהו רציתי לדעת אם הבעיה קיימת גם אצל אחרים. פרסמתי שאלון, ותוך שעה ענו עליו כ־130 אנשים. עוד לפני שקראתי את התשובות, הקצב הזה אמר לי שהנושא רלוונטי לאנשים.

דיווח בעשר שניות

מצלמים, וה־AI מזהה את הפריט וממלא את הפרטים. למדווח נשאר רק לאשר.

עדיין שם?

הבעיה שממנה התחלתי היא מידע שמגיע מאוחר. אבל גם באפליקציה עצמה, פריט שפורסם לפני שעתיים יכול כבר להיות אצל מישהו אחר, ובגרסה שהגשתי בקורס לא הייתה דרך לדעת את זה. אז הוספתי שלב שני:

• בעמוד הפריט שואלים "עדיין שם?", ורואים כמה אנשים אישרו ומתי.
• מי שלוחץ "נלקח" מאשר בשאלה אחת, והפריט יורד מהמפה ומהפיד.
• מי שעבר ליד פריט מקבל בקשה קטנה לעדכן.

מה הלאה

הצעד הבא הוא בדיקת שמישות עם אנשים אמיתיים, בעיקר על רגע הדיווח: האם עשר שניות באמת מספיקות, והאם סומכים על מה שה־AI מילא.

השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא אמון: איך יודעים שדיווח אמין, ומי עומד מאחוריו.